"ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים" (שמות יב, יב). בארו במדרש רבות שאין אומה לוקה אלא אם כן אלהיה לוקה תחלה. ועוד אמרו שם "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים"*, "שפטים" שנים, "שפטים" ארבע, הרי שהע"ז נלקה בארבע שפטים. ועובדיה בשלשה; במכה, ובמגפה, ובהשחתה. מגפה, דכתיב (שמות יב, כג) "ועבר ה' לנגוף מצרים". השחתה, דכתיב (שם) "ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם", וממילא היה המשחית במצרים. הכאה, דכתיב (שם פסוק יב) "והכיתי כל בכורי מצרים". ובעבודה זרה היו ד' דברים; נרקבים, נבקעים, נקרעים, נשרפים. ויראה מפני שעבודה זרה נלקה על שם העובדים אותו, וכמו שנפרעים מן העובד, נפרעים גם כן מן העבודה זרה, ויש ארבע לאוין בדבור עבודה זרה* (שמות כ, ג-ה); "לא יהיה לך אלהים אחרים", "לא תעשה לך פסל", "לא תשתחוה להם", "ולא תעבדם". והבן הדברים כל אחד ואחד בפני עצמו, לכך לקו בארבע.
גבורות השם · פרק ל״ו, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.