גבורות השם · פרק ל״ו, י״ח

ובמדרש רבות בפרשה הזאת (שמו"ר טו, יב), "ויקחו להם איש שה" (שמות יב, ג), בשביל (בראשית כב, ח) "אלקים יראה לו השה". "תמים" (שמות יב, ה), לשמו של הקב"ה, שנאמר (דברים לב, ד) "הצור תמים פעלו". "זכר" (שמות יב, ה), שהוא הורג בכוריהם של מצרים, וחס על בכורי ישראל. "מן הכבשים ומן העזים תקחו" (שם), כשם שאני הורג בכור האדם והבהמות והשפחות, כך רשות בידכם לטול מכל מקום שאתם רוצים. והיו משמרים אותו, שיהיה לכם שמחה גדולה, שנאמר (שם פסוק ו) "והיה [לכם] למשמרת". "ושחטו אותו" (שם), אתם שחטו הפסח, ואני שוחט בכוריהם. "ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות" (שם פסוק ז), שאני פוסח עליכם ומגין עליכם. והוו זהירים בו שבלילה יאכל*, שנאמר (שם פסוק ח) "ואכלו את הבשר בלילה הזה". "צלי אש וגו'" (שם), "צלי אש" בשביל אברהם, שהצילו מכבשן אש. "ומצה" (שם), בשביל שרה שלשה עוגות למלאכים. "מרורים" (שם), בשביל יעקב, שכשם שנרדפו בניו במצרים, כך נרדף יעקב מעשיו. "ולא תותירו ממנו עד בקר" (שם פסוק י), כשם שאני איני משייר נשמה עד הבקר. משל למלך שאמר לבניו, הוו יודעים שאני דן דיני נפשות, הקריבו לי דורון, שכשאעלה לבימה שאעבור אוליירין שלכם לאחר. כך אמר הקב"ה לישראל, בדין נפשות אני מתעסק, ומודיע אני לכם שאני חס עליכם ברחמים בדם פסח ובדם מילה, ואני אכפר על נפשותיכם, שהעברה שאני עובר קשה היא, שנאמר (שם פסוק יב) "ועברתי בארץ מצרים". וכן ישראל אומרים (תהלים ט, י) "ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה", עד כאן.