"דברו אל כל עדת ישראל בעשור לחדש הזה וגו'" (שמות יב, ג). פירשו רז"ל (מכילתא שם) שהיה הדבור באחד לחדש, והלקיחה בעשור לחדש (שם), והשחיטה בי"ד (שם פסוק ו). ודבר זה דוקא בפסח מצרים צוה על הלקיחה בי' בחדש, דכתיב "בעשור לחדש הזה", ואין פסח דורות מקחו בעשור לחדש. ופירשו הטעם במכילתא (שמות יב, ו), רבי מתיא אומר, מפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ד' ימים. מפני שבא הקב"ה לגאלם, ולא היה בידם מצות שיתעסקו בהם כדי לגאול אותם. לכך נתן להם שתי מצות; מצות פסח ומצות מילה שיתעסקו בהם שיגאלם, ואומר (זכריה ט, יא) "וגם את בדם בריתך שלחתי אסיריך וגו'", עד כאן.
גבורות השם · פרק ל״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.