גבורות השם · פרק ל״ד, כ״ג

והיו מכות שהם על ידי הקב"ה זו למעלה מזו; כי הערוב שהם כל מיני חיות, ואינם עם האדם, לכך אינם עיקר ישוב העולם, כמו הסוסים חמורים גמלים בקר וצאן, שהם כל המינים המשתמשים לאדם. והבהמות אינם עיקר כמו האדם עצמו, שהוא העיקר. וכך במכות דצ"ך היו* זו למעלה מזו; כי המים הם רחוקים מן היבשה, שהוא ישוב העולם. ואחר כך הצפרדעים, שאף על גב שהם במים, נמצאים בארץ שהוא ישוב גם כן. ואחר כך כנים בארץ עצמה, שהיא הישוב. נמצאו כי שלש מכות אלו גם כן מסודר בענין הזה. ובמכת בא"ח, הברד הוא קרוב יותר אל* הארץ, כי המכה שהיא קרובה אל מכות האמצעים יותר שייכת אליהם, והארבה שהוא עוף יעופף על פני רקיע השמים, הוא יותר רחוק. וכן החושך עוד יותר רחוק מהכל, כמו שנתבאר למעלה, והכל בסדר.