ביאור זה כי לדעת רבי יהודה, החושך תמיד מורה על ההעדר, כמו שהאור מורה על המציאות, כן החושך מורה על ההעדר. ומפני שהעולם נמצא אחר שהיה נעדר, יש חושך קודם מציאותו, וזה נקרא חושך העליון המפסיק בין השם יתברך ובין העולם, שנאמר (תהלים יח, יב) "ישת חושך סתרו". וזה כי הוא יתברך נצחי, והעולם נמצא אחר ההעדר, והנה "ישת חושך סתרו וגו'". וזהו ההעדר דבק בעולם מצד התחלתו, ומצד בחינה זאת, שיש בעולם העדר מצד התחלתו, בא למצרים חושך, שהוא העדר האור.
גבורות השם · פרק ל״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
