גבורות השם · פרק ל״ד, י״ט

ויש עוד במדרש (ויק"ר יז, ד), רבי זכריה חתנו דרבי לוי בשם רבי לוי, אין בעל הרחמים נפרע מנפשות תחלה. ממי אתה למד, מאיוב, "הבקר היו חורשות" (איוב א, יד), "כשדים שמו שלשה ראשים" (שם פסוק יז), "אש אלקים נפלה מן השמים" (שם פסוק טז), ואחר כך (איוב ב, ח) "ויקח חרש להתגרד בו כו'". אף במצרים, תחלה פגעה מדת הדין בממונם, ואחר כך גפנם ותאנם, "ויסגר לברד בעירם" (תהלים עח, מח), ואחר כך (שם פסוק נא) "ויך כל בכור במצרים", עד כאן. ומדרש הזה סובר שמתחלה לא בא לאבד את מצרים מכל וכל, והתחיל בקטן ובגדול כלה. וזה יתבאר לקמן (פנ"ז) גם כן ענין אלו עשר מכות איך היו מתקרבים אל המצרים.