גבורות השם · פרק ל״ד, י״ג

ברד הוא עוד יותר במעלה, לפי שהוא מן השמים האוירי. אמנם הארבה הוא יותר עליון, לפי שהארבה הוא עוף, והוא יעופף על פני הרקיע השמים, והוא הרקיע האוירי, כאשר ידוע. וכבר התבאר למעלה שכל דבר שהוא מקום לדבר, הוא פחות ושפל יותר מן דבר אשר הוא דר שם. וזה דבר פשוט בכל דבר, שהמקום יותר פחות במעלה לאשר הוא מקום לו. והשמים הם משכן לעופות, דכתיב (בראשית א, כ) "עוף יעופף על פני רקיע השמים", ונאמר (בראשית א, ל) "ועוף השמים". לכך מתחלה ברד מן השמים, ואחר כך הארבה ברקיע האוירי, ואחר כך החושך במאורות, שהם בשמי השמים העליונים, ואחר כך מכת בכורות, מכה בנשמת האדם, שהוא דבר רוחני, וזה יותר עליון, כי המאורות הם גשמיים, אבל הנשמה היא רוחנית. ואז יצאו ישראל, כי אז נודע למצרים כי הוא יתברך מושל בארץ מתחת ובשמים ממעל; "בארץ מתחת" הם המים אשר מתחת לארץ, ו"בשמים ממעל" היא הנשמה, שהיא למעלה מן השמים, וראוי אז לצאת. לכך אז יצאו, אחר שהוא יתברך מושל למעלה מן השמים.