גבורות השם · פרק ל״ג, ט׳

ומה שאמר לו (שמות ט, יט) "ועתה שלח העז וגו'", למה הזהיר אותו, והרי להכותו בא. הטעם הוא שלא היה רוצה להביא ברד רק על עץ השדה להיות מוכה בברד, ולפיכך הזהיר שיכנוס* לבית מה שאין רצונו של מקום, כדי שלא יהיה המכה בחנם, כי אחר שאין רצונו של מקום על זה שיהיו לוקים הבהמות עתה. והראה לו שחפץ בטובתו מה שאינו רוצה להכותו עתה. ולפיכך אמר פרעה בזאת המכה "ה' הצדיק" (שמות ט, כז), שהרי ראיתי שעשה צדקה עמי, ואני לא הכרתי זה. ובמכת הדבר, שגם כן היה במקנה שבשדה (שמות ט, ג), לא הזהיר אותם שיכנוס אותם אל הבית, כי שם המכה היתה על המקנה, ולא רצה להזהיר אותם. ודוקא בברד הזהיר אותם, שלא היה הכאת* המכה* רק על עץ השדה, ודבר שלא היה בשבילו המכה היה מזהירו שיכניס אותו לבית.