גבורות השם · פרק ל״ג, ז׳

"כי בפעם הזאת אני שולח כל מגפותי" (שמות ט, יד). ויש לתמוה, למה הברד "כל מגפותי". ורש"י פירש (שם) כי זה נאמר על מכות בכורות. וגם זה תימה, דמה ענין מכות בכורות לכאן. ויראה דכך פירושו; הנה עתה אשלח לך כל מגפותי, כי עתה היה שולח עליו מכת ברד ומכת ארבה וחושך ומכות בכורות, שאחר שהשלים ערוב דבר שחין, שהם סדר אחד בפני עצמו, ומתחיל עתה בסדר באח"ב סדר בפני עצמו. כאשר ידוע כי המכות יש להם סדר שתים בהתראה ושלישית בלא התראה. אף על גב שמכת בכורות הוא בהתראה (שמות יא, ד), מאחר שהיא באחרונה, ובה נשלמו המכות, יש לה משפט השלמה שמתחבר אל שלפניו, ולכך נתן רבי יהודה (הגדה של פסח) סימן באח"ב. וכאשר יש לארבע מכות האחרונות סדר אחד וקשור אחד ביחד, לכך יאמר "כי בפעם הזאת אני שולח כל מגפותי", כלומר עתה אתחיל לשלוח כל מגפותי. וזה כי בסדר באח"ב הם "כל מגפותי", שהרי מכת בכורות בתוכן, וכאילו היה באח"ב מכה אחת ארוכה אחר שהם* ענין אחד וסדר אחד, ושייך בזה "כי בפעם הזאת אני שולח כל מגפותי", מפני שיש בתוכן מכת בכורות, השקולה נגד כל המכות. ואין לומר מכת ברד, דסתמא אותה מכה שעל ידה יצאו היא הקשה יותר, כך יתפרש, והוא נכון מאוד. ויש מפרשים בזה פרושים רחוקים, ואין צריך, רק פירוש זה הוא ברור. ובספר גור אריה (שמות פ"ט אות ד) פרשנו עוד פירוש, והארכנו בזה, עיין שם.