ואמר לו הקב"ה שמטה של אהרן יעשה נחש. רמז לו שהקב"ה מקים מלכין, ועושה מן המטה, שהוא יבש, נחש, שהוא דומה למלך. וכן משפיל מלכין, ומן הנחש שהוא דומה למלך, עושה מטה לחזור אל שפלתו. ועוד יש לפרש, רמז שיכנס המטה במלכות, כלומר שיכה אותו ויכנס המטה במלכות שדומה לנחש. ולפיכך נעשה המטה נחש, כי כל דבר שיכנס באחר יתלבש בו. וכאשר נעשה מן המטה נחש, הרי נכנס המטה, שהוא המכה, בגבול נחש. ורמז לו על כלל המכות שיקבל המלכות. ופירוש זה יותר עיקר. וכך משמע מדברי רז"ל, ולפיכך אמרו; דבר אחר, לפי שפרעה נמשל לתנין, ואמר אם יכנס משה אצלי אני שורפו, ואני צולבו. לכך רמז לו המטה הזה, כי היה* עליו מטה אלקים שנכנס בגבולו. אלו דברים הם קרובים מאוד אל פשוטו.
גבורות השם · פרק ל״ב, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.