ומה שהקשה עוד (רש"י שמות ו, ט) דלא הוי למכתב "נודעתי" אלא "הודעתי". ועוד, הרי לאברהם נגלה בברית בין הבתרים ואמר לו (בראשית טו, ז) "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים*", הרי כי ידע אברהם את שם המיוחד. תמה אני על דברי רש"י שיקשה קושיא כזאת על דברי חכמים ז"ל. ואדרבה, אם כתוב "לא הודעתי" היה קשה, הרי הודיע לו הקב"ה את שמו לאברהם, כדכתיב "אני ה' אשר הוצאתיך וגו'". אבל אמר "לא נודעתי" כמו שאמר (שמות ו, ג) "וארא", שהוא לשון נפעל, שנראה לאבות באל שדי בנבואה, שהם השיגו באל שדי, בשם הזה היו משיגים. "ושמי ה' לא נודעתי להם", שהוא יתברך לא נודע להם בשם ה', שלא היו משיגים בנבואה בשם הזה השגה בו, ולפיכך "לא נודעתי", לשון נפעל. ורצה לומר שלא נודע ולא השיגו בנבואה באמיתתו בשם ה', אבל הודיע להם שמו על ידי דבור.
גבורות השם · פרק ל׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.