"לכן וגו'" (שמות ו, ו-ז). אלו ארבע לשונות של גאולה; "והוצאתי", "והצלתי" אתכם מעבודתם, "וגאלתי" אתכם, "ולקחתי" אתכם לי לעם, וכנגד אלו ארבע לשונות תקנו רז"ל ד' כוסות (ירושלמי פסחים פ"י ה"א), כמו שיתבאר לקמן. ויש לפרש פירוש אלו ד' דברים כנגד מה שאמר (בראשית טו, יג-יד) "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ועבדום וענו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". ביאור זה, כי היה שלשה דברים; תחלה גרות, אף על גב שאין משועבד לאחר, מצד שהוא גר אין לו כח כמו התושב, לפי שהוא ברשות אחרים. ואחר כך הוסיף עליהם שעבוד, כדרך שמשעבדים העבד. ואחר כך הוסיף עליהם הענוי, שהוא ענוי יותר ממה ששאר עבד משועבד, וזה נקרא ענוי. וכבר התבאר זה למעלה גם כן בפרשת ברית בין הבתרים. וכאשר בא לגאול אותם, התחיל באחרון, מן הענוי, שהוא הקשה, וממנו הוציאם תחלה. וזה שאמר "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", שזה נאמר על סבל שהוא יותר מכחו של אדם. ואחר כך אמר "והצלתי אתכם מעבודתם", שאפילו מסתם עבודה אציל* אותם. ואחר כך נגד "כי גר יהיה זרעך" אמר "וגאלתי אתכם", שלא תהיו ברשות אחרים כלל, אלא אגאול אתכם מתוכם. ומפני* שעדיין אף על גב שהוציא אותם מרשות אחרים, והיו ברשות עצמם, צריכים עוד להיותם נכנסים ברשות הקב"ה, ולא יהיו כמו שאר אומות. וזהו שאמר "ולקחתי אתכם לי לעם וגו'".
גבורות השם · פרק ל׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.