וכנגד הענין אשר מצד הצורה, אמר (דברים ד, כ) "ואתכם הוציא מכור הברזל וגו'". ורצה לומר כי המצריים היו גוברים עליהם, פועלים בהם, ומצרפים אותם, כמו שהאש פועל בזהב שבכור, וזה מצד הצורה בלבד, כי מזה הצד בא להם הענוי. ומדמה עיקר צורת ישראל לזהב, כי הזהב הוא כינוי אל הצורה, אשר הוא* זכה וצרופה. והיה ישראל עיקר צורתם תחת רשות מצרים, עד שבשביל זה לא היה להם חבור כלל אל המוציא. וזה שאמר "ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה", כי מצד הצורה שלהם היו ישראל לעם נחלה. ובפסוק השני נאמר "או הנסה אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו'", לא זכר אותם רק בשם "גוי" בלבד, שזהו ענין חמרי בישראל. כלל הדבר, כי מצד הפחות שבישראל, והוא ענין חומרי, היו ישראל עבדים לפרעה מצד עצמם. ומצד החשוב שבהם, שהוא ענין הצורה, היו המצרים שולטים עליהם בכח, ופועלים בהם.
גבורות השם · פרק ג׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.