גבורות השם · פרק ג׳, י׳

ועוד, מצד שישראל הם אומה יחידה, ראוי לישראל זה המספר, שהמספר הזה הוא מספר שלם. וידוע שכל שאינו שלם, והוא חלק בלבד, אינו אחד, שיש עוד חלק, ויש בו רבוי. אבל השלם מצד השלימות אשר בו, הוא אחד, שאין עוד חלק, ודבר מוסכם הוא זה בודאי. ומאחר שמספר ששה הוא מספר שלם, הוא מורה אחדות גם כן, ומפני זה ראוי לאומה יחידה ושלימה בעולם המספר הזה, שהוא שש מאות אלף כאשר היו ביציאת מצרים (שמות יב, לז). אמנם לקמן יתבאר עוד. וסוף סוף ראוי לישראל מספר שש בפרט. ואל תשים לבך על אותם שמתו בשלשת ימי אפילה, כי מחמת שלא היו כשרים, לא נחשבו בכלל ישראל. וכאשר היו ישראל "שש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" (שמות יב, לז), הגיע לישראל שלימותם לגמרי, והיו דומים לעובר כאשר נשלם צורתו, אז ראוי לצאת, ולא קודם. לכך אמרו (מדרש שוחר טוב תהלים מזמור קז) "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" (דברים ד, לד), כאילו היה ישראל בקרב שלהם, מצד אשר ישראל נעשו לעם בתוך מצרים.