גבורות השם · פרק כ״ט, ט״ו

ותבין גם כן למה אלו שלשה מיוחדים להתנשאות על החמור. וזה כי יש שלשה כחות באדם הפרטי המתנשאים על האדם הפרטי, והם נבדלים מן הגוף, לא יתערבו עם הגוף כלל. ואלו השלש כחות יש להם מקומות מחולקים במוח; האחד הוא בהתחלת המוח, והשני באמצע, והשלישי באחרית המוח. והראב"ע בפרשת כי תשא (שמות לא, ג) פירש שאלו שלשה כוחות נקראו חכמה ובינה ודעת. ולפי זה יהיה חכמה מתיחס לאברהם, מה שהיה אברהם משיג מדעתו ומחכמתו, כמו שדרשו רז"ל (ב"ר לט, ג) "אחות לנו קטנה ושדים אין לה" (שיה"ש ח, ח), שלא הניקהו תורה ומצות. ואמרו (ב"ר סא, א) שהיו שתי כליותיו נעשים לו כשני רבנים, והיו מלמדים לו תורה ומצות. בינה למלך המשיח, שנאמר עליו (ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה'". והדעת למשה, וזה ידוע ממה שאמר הכתוב (שמות ו, ג) "ושמי ה' לא נודעתי להם", כי משה היה לו ידיעה בשם המיוחד, וזה ידוע. וכל אלו דברים ידוע למבינים, כי לכל אחד ואחד שייך דבר מיוחד, ולפיכך היו רוכבים על החמור.