גבורות השם · פרק כ״ו, ח׳

ומקשין על זה, מה ראיה במלת פקידה שמורה שהוא גואל אמת, והרי אפשר ששמע קבלה זאת. יש לתרץ, כי ירא היה משה רבינו עליו השלום שלא ישמעו בקולו, כלומר שלא יתנו לב להתבונן בדברי משה אם אמת דבריו אם לאו, כי יחשבו אותו לשקר, ולא ישמעו לו כלל. ועל זה השיב הקב"ה, כי יאמר לשון "פקד פקדתי", ודבר זה מקובל להם, ולכל הפחות יגרום לשון זה שיתנו לב להתבונן על דברי משה, ואז יתאמת להם דברי משה באותות אשר יעשה (שמות ד, ל). ואין לומר שלא יגרום לגמרי שישימו לב על זה, דודאי להא מלתא אהני סברא זאת, שמשה רבינו עליו השלום לא היה במצרים, כי בן (-שלשה-) [שנים] עשר נתלש מבית אביו (שמו"ר ה, ב), וברח ממצרים, ואם כן ממי קבל. ואף שודאי אפשר לומר שמא שמע קודם שברח, או אדם בא אצלו ומסר לו, סוף סוף כיון שהיה דבר חדוש, יתנו לב להתבונן בדברי משה, ויהיה נודע להם דברי משה באותות ובמופתים אשר עשה להם.