גם זה מבאר לך למה היתה הגאולה בלשון פקידה. כי ענין פקידה היא דבר שייך לכל הדברים ולכל הענינים; הן בארץ, הן בשמים, עבר עתיד, הן לטובה* הן לרעה. ואינו כמו הראיה או הזכירה, כי הראיה היא אחת, לטובה ולרע, שרואה הטוב כמו הרע, והראיה היא אחת. וכן הזכירה, וכן השמיעה. אבל פקידה שהיא לטוב, אינו כמו פקידה לרע. ופקידה שאבדם בים, אינו כמו פקידה לאבדם במצרים. ופקידה במה שעשה לשעבר, אינו כמו פקידה לעשות עמהם עוד. וכן כל דבר יש לו פקידה בפני עצמו, לפי מה שהוא. ומכל מקום שם פקידה על הכל, ואף על גב שהם מתחלפים. ומזה תדע מעלת הפקידה, שכל דבר שהוא אחד, וכולל הרבה, מדריגתו יותר גדול, עד שהוא מעלה גדולה כוללת הכל*. ולפיכך זה שם הגאולה דוקא, שזה מורה על מעלת היציאה.
גבורות השם · פרק כ״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
