ועוד, הדל"ת מורה שעבוד, והה' גאולה. לפי שהדל"ת מורה התפזרות והתפשטות לכל ארבעה צדדין, מספר הד'. ולכך היה השעבוד ארבע מאות שנה, כמו שהתבאר למעלה בפרק עשירי. כי אין הפרש בין ד' ובין ת', רק שהד' מספר קטן, והת' מספר גדול. ואי אפשר שיהא השעבוד ארבע שנים, כי אין ארבע שנים חשוב שעבוד למעוט המספר, לכך היה ת' שנה השעבוד. ומפני שמספר הת' מורה שעבוד, לכך אותיות מנצפ"ך, שהם אחר הת', הם* גאולה, כי אחר שעבוד - גאולה. ולפיכך הם חמשה אותיות, שמספר חמשה מורה גאולה. וכן הה"א, שהיא גאולה, באה גם כן אחר הדל"ת, שהיא שעבוד. וכמו שברא העולם בכ"ב אותיות אלפ"א בית"א, ברא הגאולה באותיות מנצפ"ך שאחר התי"ו.
גבורות השם · פרק כ״ו, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.