גבורות השם · פרק כ״ה, ז׳

ואחר שהודיע* הקב"ה למשה כי בזה השם, שהוא "אהיה", יהיה אתם להציל אותם, ואין השם הזה שם של גאולה, רק להושיע אותם בעת צרה. לכך אמר לו (שמות ג, טו) "כה תאמר אל בני ישראל ה' אלקי אבותיכם וגו'", הודיע למשה כי יאמר להם בזה השם יהיו נגאלים. כי השם הוא שם המיוחד, נקרא שם העצם. וידוע לחכמים כי כל עצם נסמך בעצמו, אינו תולה בזולתו, אבל שאר שמות נסמכים. וזהו ענין הגאולה, שהנגאל עומד בעצמו, ואינו נתלה בדבר, כי המשועבד הוא תולה בזולתו, אבל הנגאל, שאינו נכנס תחת רשות אחר, עומד בעצמו. ולפיכך אמר כי הגאולה תהיה להם בזה השם העצם, והוא השם המיוחד הנבדל מכל, ובשם הזה יהיו נגאלים. כי זה השם על ישראל נקרא, כי הוא "אלקי אברהם אלקי יצחק וגו'" (שמות ג, טו), שהם אבות ישראל, ו"זה שמי לעולם וזכרי לדור דור" (שם). לכך בשם הזה תהא הגאולה, כי מאחר ששם הזה נקרא עליהם, הם לחלקו יתברך שהוא נבדל מכל, וכך יהיו נבדלים מכל האומות, כדכתיב (ויקרא כ, כו) "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי", שבשם הזה הוא יתברך נבדל מיוחד, וכך יהיו ישראל נבדלים מיוחדים.