גבורות השם · פרק כ״ד, ט׳

וזכר שלשה דברים (שמות ג, ז); האחד "ראה ראיתי את עני עמי", "ואת צעקתם שמעתי", "כי ידעתי את מכאוביו". אלו השלשה, לפי שהראיה היא ראשונה, שאין זה רק ראיה בלבד, ואינו מקבל הענין. אבל השמיעה מקבל הדבר, וזה יותר. והידיעה יותר, שיודע הדבר כאשר הוא. אף כי למעלה (פכ"א) אמרנו כי הראיה היא יותר מן השמיעה, זהו בבחינה אחרת, כי אצל התפלה השמיעה קודמת, ואצל ראיית סבלותם קודם הראיה, ואחר כך השמיעה, כי דבר זה ידוע כי לפעמים אדם רואה דבר ואין הדבר נכנס בלבו כלל, ואחר כך נכנס בלבו.