ויראה מה שאמר "ורחבה" שהוא מורה על דבר אלקי, שהארץ הזאת מסוגלת למעלה אלקית. וזה נרמז בלשון "ורחבה", שאין צרות בדברים הנבדלים, רק הצרות בגשמים, שהם בעלי רוחק*, שאין גשם נכנס בגשם, ויש שם צרות, אבל הארץ היא אלקית, ואין בה צרות. ורמז בזה כי הארץ טובה לעניני העולם הזה, וזה שנזכר בלשון "טובה", "ורחבה" נאמר שהארץ טוב לעולם הבא. כמו שהפליגו חכמים ז"ל במעלת הארץ בעניני הגוף, בשבח פירות ארץ ישראל, וכל הדברים אשר בארץ. ויש בארץ ענין אלקי, והפליגו בזה (גיטין נז.), שנקראת "ארץ צבי" (דניאל יא, טז), שכאשר יושביה* עליה היא רחבה לכולם, כמו עור הצבי שמחזיק לבשרו. ואם אין יושביה עליה*, צרה. וזהו מעלה אלקית, שכאשר יושביה עליה יש בה ענין אלקי מה שראוי לה, והיא רחבה. ואם אין יושביה עליה, אין בה מעלה אלקית, והיא צרה.
גבורות השם · פרק כ״ד, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.