"ויקרא אליו משה משה" (שמות ג, ד). דקדקו עוד שם (שמו"ר ב, ו) למה אצל "אברהם אברהם" (בראשית כב, יא), ואצל "שמואל שמואל" (ש"א ג, י), תמיד יש הפסק בטעם בין שני שמות. ופרשו בזה (שמו"ר שם) משל לאדם שיש משא עליו, ויקרא במהירות 'פלוני פלוני פרוק מעלי המשא הזה'. וכך שעבוד של ישראל משא על הקב"ה כביכול, וקרא "משה משה" פרוק המשא הזה דרך מהירות בלי הפסק. פירוש, כל נבואה שבאה לנביא, לפי מה שהיתה הכרחית היתה באה בחזקה ומהירות. ונבואה זאת, מפני שקשה לפני השם יתברך השעבוד, היתה באה הנבואה בחזקה ובמהירות, שהדבר הוא מוכרח, וזה נכון.
גבורות השם · פרק כ״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.