גבורות השם · פרק כ״א, ה׳

ואחר כך הזכיר שלש פעולות*; "ויזכור" "וירא" "וידע". ופירוש זה, כי הזכירה שזוכר הדבר, אבל אין ענין זה דבוק גמור. כי זכירה נקרא רק שזוכר הדבר, אף על גב שאין ידוע לו לגמרי, רק שאינו נשכח. אבל הראיה מצד שנגלה לפניו כאשר הוא, דבר זה יותר. ומכל מקום אף על גב שהוא רואה הדבר כאשר הוא, לא תבא הראיה רק על דבר שהוא בחוץ. אבל הידיעה השכלית תבא על דבר פנימי, שידוע לו לגמרי כאשר הוא, על ידי נגלה ונסתר, ולא כן הראיה. הרי אלו דברים הם מעלות זו אחר זו; שמתחלה קבל את נאקתם, ואחר כך זכר אותם, ואחר כך ראה אותם, ואחר כך ידע נסתרם* בידיעה שכלית, וזה חבור גמור. ולכך אמר באחרונה "וידע אלקים", כי אין דבר חבור יותר מן הידיעה. והרמב"ן (שמות ב, כה) רמז פירוש זה בדרך סוד גדול. והנה נגלה לפניך דברים אלו.