וכאשר תבין דבר חכמה תדע כי לא על חנם היה דבר זה, אלא על ענין מופלא מאוד. וזה כאשר תדע כי שקול היה משה רבינו עליו השלום נגד כל ישראל (מכילתא שמות יח, א), בעבור שהוא הצורה המשלים את כל ישראל. ולפיכך אמר הכתוב (שמות יח, א) "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל", שקול משה כנגד כל ישראל. וזהו שדרש הדורש (מכילתא שמות טו, יג) אשה אחת היתה במצרים וילדה ששים רבוא בכרס אחד. והוו מחכו עליו צבורא. ואמר להם, זו יוכבד שילדה את משה, ששקלו הכתוב נגד ששים רבוא. ודבר זה כאשר תדע מדריגת משה רבינו עליו השלום, תדע להבין זה [ש]היה שקול נגד ששים רבוא מישראל. ומפני שכל אשה עזר לאיש ובת גילו, כדכתיב (בראשית ב, יח) "אעשה לו עזר כנגדו", משמע בת גילו, ולא יתכן זה שתהיה אשה אחת מששים רבוא בת גילו, שהוא לבד שקול נגד ששים רבוא.
גבורות השם · פרק י״ט, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.