"ויגדל הילד ותבאהו אל בת פרעה" (שמות ב, י), דרשו במדרש (שמו"ר א, כו) כ"ד חדש [הניקתו], ואת אמרת "ויגדל הילד". אלא מלמד שהיה גדל שלא כדרך כל הארץ. פירוש, דגבי יצחק כתיב (בראשית כא, ח) "ויגדל הילד ויגמל", הכתוב מפרש גידול* זה, שהיה גדול עד שהיה ראוי להגמל. אבל גידול הילד הזה שלא כמנהגו של עולם. והוא דבר נפלא על משה רבינו עליו השלום, להורות מדריגת משה. וזה כי בני אדם אשר נכללים בכלל אחד, מפני שכל אחד חלק מן הכלל, לכך גידול שלו כמו החלק, שאינו בשלימותו, כי החלק במה שהוא חלק אינו* בעצמו דבר שלם. אבל משה רבינו עליו השלום נבדל היה מכל הבריות, לכך לא היה הוא חלק מן הכלל. ובשביל כך היה קומתו שלימה. ואמרו רבותינו ז"ל כי היה קומת משה רבינו עליו השלום י' אמות, כדאיתא בפרק המצניע (שבת צב.), ובפרק מומין אלו* (בכורות מד.), כי מפני שלא היה משה רבינו עליו השלום אדם פרטי, שכל פרטי נכלל תחת הכלל, והוא לא היה נכלל עם הכלל. לכך לא היה קומתו פרטית כשאר בני אדם שהם פרטים, לכך קומתם פרטית. ומספר עשרה הוא מספר כללי. וענין זה שהיה קומתו עשר אמות, אין כאן מקומו לבאר, שכל דבר זה נתבאר בספר באר הגולה, כאשר תראה שעור מופלג יוצא מן השעור. גם יש לך להבין זה ממה שהתבאר למעלה (פי"ב) אצל שהיו יולדים ששים בכרס אחד (שמו"ר א, ח).
גבורות השם · פרק י״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.