פירוש זה, כאשר הושלך ליאור, היה סבה אלקית שהיה שומר אותו שלא יהיה ניזוק, ולכך כתיב "ותתצב". ולשון זה בא על דבר שהוא חוזק העמידה והקיום, והסבה האלקית הוא חוזק הקיום והעמידה, לכך כתיב לשון זה, ולא כתיב 'ותעמוד'. וכתב "אחותו" מפני התורה, שהיא היתה הסבה המקיימת אותו, לפי* שראוי להיות ניתן התורה על ידו, ולזה הדבר מוכן היה משה רבינו עליו השלום, וזאת הסבה מקיימו. "מרחוק", כי הסבה האלקית מרחוק הוא, והסבה החמרית קרובה אל האדם. "לדעה", על שם כי הוא יתברך "אל דעות". פירוש, כי הוא יתברך היה רוצה לדעת מה יעשה לו, כדי שיהיה נשמר מן ההיזק, והוא כמו (שמות ב, כה) "וידע אלקים".
גבורות השם · פרק י״ז, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.