ונראה שמפני זה כתיב "וַתֵּתַצַּב", שלפי דקדוק* הלשון היה לכתוב 'וַתִתְיַצֵּב', אלא המלה זאת מורכבת מבנין נפעל ומבנין התפעל, וצי"רי התי"ו להורות על נו"ן נפעל, כמו "תֵּעָשֶׂה" (שמות לה, ב). ומפני שהנבואה גרם לה להיות עומדת שם לדעת מה יהיה בסוף נבואתה, לכך כתב לשון נפעל, שלשון נפעל מורה על קבלת הסבה, שהיתה מוכרחת לזה בשביל הנבואה. וכן כל נפעל מקבל הפעולה. ולשון התפעל כמשמעו הוא.
גבורות השם · פרק י״ז, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.