ויש לך לדעת, כי האדם אשר ברא השם יתברך הוא משלימי היצירה* שבנמצאות התחתונים. ומה שהוא משלימות היצירה* לא ימשוך אחריו חסרון ולא פחיתות. ולא היה תחילת בריאת האדם להיות לו שום צער בעולם, ולא* בפרנסה שלו, כי אם אחר החטא, כדכתיב בפירוש בקרא (בראשית ג, יז) "ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה". כי אם היה לפי סדר המציאות שיהיה לאדם רע, לא היה האדם נמצא, כי המציאות אשר היה לאדם ולכל הנמצאים בודאי הוא מפני שכן ראוי שיהיה נמצא, ולרע אין ראוי מציאות כלל. לכך בכל הנמצאים כתיב (בראשית פרק א) "וירא כי טוב", אלא שהרע הוא מן האדם העושה הרע. ולפיכך הנשים הצדקניות לא היו בפתקא של חוה, מפני שהם תחת סדר המציאות אשר אין שם רע, ובשביל זה יולדות שלא בצער כלל. ובפרט כאשר הולידה את משה, שהוא עיקר מציאות* העולם, לא היה ראוי שיהיה צער בשביל לידה זאת.
גבורות השם · פרק ט״ז, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.