"את פיתום ואת רעמסס" (שמות א, יא), רב ושמואל (סוטה יא.); חד אמר, "רעמסס" שמו, ולמה נקרא שמו "פיתום", שראשון ראשון פי תהום בולעו. וחד אמר, "פיתום" שמו, ולמה נקרא "רעמסס", שראשון ראשון מתרוסס. בארו בזה כי נרמז בכאן כי הבנין אשר בנו ישראל לא היה ראוי, ודברים שהם אינם ראוים להיות נמצאים אין קיום להם. ולא היו אלו דברים ראוים להיות, רק מפני שנגזר השיעבוד על ישראל, אבל מצד עצמם אינם ראוים. ולפיכך אמרו כי שמו העצמי היה "רעמסס", ונקרא "פיתום" על שם 'פי תהום בולעו'.
גבורות השם · פרק ט״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.