גבורות השם · פרק ט״ו, כ״ב

"ויצו לכל עמו" (שמות א, כב), אמר רבי יוסי בר חנינא, אף על עמו גזר (סוטה יב.). והטעם הוא שהאצטגנינים היו אומרים היום נולד בן שיהיה מושיע את ישראל, ואין אנו יודעים אם ממצרים, אם מישראל הוא. עמד [ו]גזר באותו היום אף על עמו, "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו", ולא כתיב 'כל הבן הילוד לישראל היאורה תשליכוהו'. ואם תאמר, אם ידעו האצטגנינים היום נולד אחד שיהיה* מושיע את ישראל, למה לא ידעו אם הוא ממצרים או מישראל. יש לומר, שאני משה מפני שנקרא בן לבת פרעה שהיתה מצרית, שנאמר (דהי"א ד, יח) "ואלה בני בתיה בת פרעה [ירד] אבי גדור ואבי סוכו", וזהו משה. ולפיכך לא יכלו לדעת אם מישראל, אם ממצרים הוא, שהמגדל יתום בתוך ביתו כאילו ילדו (מגילה יג.), ולפיכך לא היו יודעים אם מישראל, אם ממצרים הוא.