גבורות השם · פרק י״ד, י״א

ולפיכך הסכימו המצריים* שלא יהיו נדונים ישראל רק במים, כי כל מדות הקב"ה מדה כנגד מדה, וכבר עשה קיום לעולם עם נח שיהיה העולם קיים, ולא יהיה לו העברה על ידי המים, שהם מעבירים הכל. אבל לא היה קיום הזה רק על הכללות, שלא יבואו המים ויעבור כלל העולם, שהוא צורת כלל המציאות, אבל דבר פרטי, אין זה כלל. ועוד, השבועה היה שלא יהיה מביא לעולם המים דרך העברה, כאשר הוא מביא המים ומגביר את המים על צורת הנמצאים, וזהו העברה. אבל כאשר זורק הנמצא אל המים, אין זה תגבורת המים שהוא מעביר צורת הנמצא, אך הוא על ידי מעשה שמשליכו במים, והוא כמו שאר פורעניות.