"ויקם מלך חדש וגו'" (שמות א, ח). בפרק קמא דסוטה (יא.), "ויקם מלך חדש", רב ושמואל; חד אמר, חדש ממש. וחד אמר, שנתחדשו גזירותיו. מאן דאמר חדש ממש, דכתיב "חדש". ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, דלא כתיב "וימת וימלוך". ומאי "אשר לא ידע את יוסף" (שמות א, ח). דהוי דמי כמאן דלא ידע ליה. ונראה למאן דאמר 'חדש ממש', הא דכתיב "חדש", ולא כתיב "ויקם מלך על מצרים". כדי שלא תאמר שהיה זה המלך בנו או בן בנו של* הראשון, ולא הוי זה* חדש ממש. לכך כתב "חדש", כלומר לא בנו ולא בן בנו, רק מלך חדש ממש. ולמאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, נראה לומר שלא היה המלך שהיה בימי יוסף, כי אין נראה שיהיה הרשע מאריך ימים כל כך, אלא שהיה בנו או בן בנו, וכל זה מלכות אחת נקרא. ומפני שנתחדשו גזירותיו כתב "חדש", מפני חדוש הגזירה. ולמאן דאמר 'חדש ממש', הקים השם יתברך* מלך חדש ממש לקיים הגזירה, כי על ידי מלך הראשון כיון שידע את יוסף, לא היה בא שיעבוד ממנו. ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, סובר כי אף שהיה מלכות הראשון, מפני הגזירה שראויה להתחדש בזה הזמן, נתחדשו הגזירות, אף כי היה מלכות הראשון.
גבורות השם · פרק י״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
