ולמאן דאמר ששים בכרס אחד (שמו"ר א, ח), דעתו כיון דכתיב (שמות א, יב) "כאשר יענו כן ירבה", והוי למכתב "כאשר יענו כן יפרה", כי לשון "ירבה" פירושו יותר מאחד. ולפיכך* פירושו שהיו יולדות ששים בכרס אחד, כי היו נגד כל יום ויום מימי השבוע ריבוי, וזהו עשרה, שנקראים רבוי, אבל הפרטים לא נקראים רבוי. ועוד, שאם תאמר שלא היו יולדות רק ששה, קשיא שלא נקרא זה "כאשר יענו", שהרי נגד* יום ראשון לא היה כלום, דבלאו הכי כל אשה ואשה יולדת בן אחד, ולפעמים* שנים. ולפיכך פירושו שכנגד כל יום ויום היה רבוי, שהם עשרה, דכתיב "כאשר יענו כן ירבה", עד שהיו ששים, כך יש לפרש.
גבורות השם · פרק י״ב, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.