גבורות השם · פרק י״ב, ד׳

ואחר כך היו מוסיפים "וימררו את חייהם" מזמן שנולדה מרים. וזה כי* כאשר נולדה מרים היה התחלת קורבת ישראל אל הגאולה, שגם מרים היתה צריכה אל ישראל כשנגאלו, שבזכותה היה הבאר (תענית ט.). ודור שהיתה בו מרים יותר הפך למצרים, שהרי מרים סבה לגאולתם, ומצרים סבה לשעבודם, וכל הפך גובר על הפך. ומפני כך היה השיעבוד של מצרים חל* עליהם יותר, כי היו הפכים ומתנגדים זה לזה בודאי בכל מה שאפשר, ולפיכך היה המרירות מזמן שנולדה מרים. והפך זה גם כן, מיד שהשליכו משה ליאור בטלה גזירת (שמות א, כב) "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו", שכן דרשו (סוטה יב:) "מילדי העברים זה" (שמות ב, ו), זהו נופל ליאור, ואין אחר נופל שם. מפני שכבר בטל דבר זה, שכל הפך גובר על הפכו, שכבר הושלך משה ליאור, שכך ראו אצטגנני פרעה.