גבורות השם · פרק י״ב, י״ג

ולמאן דאמר שהיו יולדות ששים בכרס אחד, סובר כי מספר ששים מסוגל לישראל, לכך זכרו חכמים מספר ישראל "ששים רבוא" ביוצאי מצרים. וזה כי אף על גב שמספר ששה הוא כולל כל הצדדין, הנה השלימות הגמור על ידי ששים נעשה. וזה כי כל צד יש לו התפשטות באורך וברוחב, וכל התפשטות באורך וברוחב נעשה על ידי ששים. כי כל אורך נעשה על ידי שלש נקודות, שהם; הראש, והאמצע, וסוף, כמו שהתבאר למעלה. וכאשר תעשה אורך ורוחב כגון זה ----media/image1.emf----, הרי הם תשעה. ועוד אחד נבדל לעצמו, שעל ידו נעשו* החלקים אחד, ומתחברים יחד. וכל זמן שאין העשירי, הם מחולקים בחלקים, והעשירי הזה הוא נבדל מכל החלקים לעצמו, והוא מאחד את כולם, דמיון הנקודה שבעיגול, שהוא נבדל מן העיגול עצמו, מחבר כל העיגול. לכך כל התפשטות אורך ורוחב הוא עשרה, וכן בכל השש צדדין, הרי לך ששים גבולין, כמו שנתבאר. הנה מספר ששים מורה על שלימות האומה, כי בזה המספר נעשה דבר שלם על ידי כל גבולין, שהם ששים, כמו שהתבאר. ולפיכך סובר כי היו ששים בכרס אחד.