כבר הודעתיך שלא היה השיעבוד הגמור לישראל כאשר יעקב עדיין קיים, כי כל זמן שהיה יעקב קיים לא היה אפשר למצרים להיות* גוברים עליו מפני מדריגת יעקב, והוא היה מצרף אליו שבעים נפש, שהם יוצאי ירכו. ולפיכך נסתמת* פרשת ויחי, להגיד כיון שמת יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מן השיעבוד. ואין הפירוש שלגמרי התחיל השיעבוד אחר שמת יעקב, שהרי אמרו למה נמנו שנותיו של לוי, להודיע כל זמן שאחד מן השבטים קיים, לא היו משועבדים. אלא פירוש הדבר, שכאשר מת יעקב היה שעבוד על ישראל, ולא היה השעבוד בקביעות עד שמת לוי, אז היה השעבוד בקביעות. מכל מקום לא היה (שמות א, יד) "וימררו את חייהם" עד שנולדה מרים, ואז התחיל "וימררו את חייהם".
גבורות השם · פרק י״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.