גבורות השם · פרק י״א, ט׳

ורב הונא שאמר חמש, דעתו כי אין ראוי להיות מושל עליו מצרי* מיד, כי ישמעאלים היו הרבה, וכן סוחרים היו הרבה, וכן מדינים היו הרבה. וידוע כי כאשר אדם אחד משועבד להרבה, אין זה כמו אילו היה משועבד לאחד, שזה יותר שיעבוד, כי עבד שהוא לרבים אינו עבד גמור, שאין נקרא עבדות רק המשועבד לאחד, והוא עושה צרכו, אבל לרבים, הוא עושה צרכי רבים, ואין זה עבדות, כי אף חשוב הוא עושה צרכי רבים לפעמים. ולפיכך אמר כי מכרו אותו אל דמוסיא של מדינה, והוא ממונה על המדינה, עוסק בצרכי המדינה, וקנה את יוסף, ויש לו כח רבים במה שהוא ממונה על רבים, [ו]מכל מקום דומה קצת ליחיד. ואחר כך מכר אותו אל פוטיפר היחיד, ולפיכך יצא מיד המדינים אל הפקיד הממונה על המדינה.