גבורות השם · פרק י׳, ט׳

ובמדרש רבות (ב"ר צד, ב), "כל טוב מצרים", ששלח לו גריסים של פול. נראה שהפול טוחנין אותו ברחיים של גרוסות, שכאשר גורסין אותו ברחיים עושה הרבה מאוד, לכך נקרא 'גריסין', שגורסין ומשברין אותו לחלקים הרבה, וכל עוד שמשברין אותו נעשה לחלקים הרבה. כך היו ישראל בזמן* שהיו משעבדים בהם בעבודה המשברת את גופם, על ידי זה היו פרים ורבים, כדכתיב (שמות א, יב) "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". וכל זה היו גורמים השבטים בלי ידיעתם, לכך יקראו כמו החמורים שנושאים דבר, ואינם יודעים דבר, כך עשרה שבטים היו פועלים, ולא היו יודעים מה היו פועלים. ואף על גב דמפרש שם (ב"ר שם) ששלח לו גריסין של פול, שהן על עקת נפש, רצה לומר שיעקב היה כל ימיו בצרה, וגריסין של פול טובים לזה. בודאי היה בזה נגלה ונסתר; הנגלה כמשמעו, והנסתר רמז לו בחשבון החמורים.