דרוש חדושי הלבנה · פרק ו׳

וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי מִתְבּוֹנֵן בּוֹ עַד שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל חַדְרֵי הָעִיּוּן, נִמְשָׁךְ לִי עוֹד מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁעַל פִּי מִקְצָת הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים יְפֹרַשׁ מִזְמוֹר אֶחָד מִסֵּפֶר תְּהִלִּים. וְהוּא הַמִּזְמוֹר הַשְּׁמִינִי, אֲשֶׁר בּוֹ נֶאֱמַר (פסוק ד) "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה", וְלֹא הֻזְכַּר בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אַף שֶׁנֹּאמַר שֶׁהוּא בִּכְלָל "וְכוֹכָבִים", אוֹ כְּפֵרוּשׁ הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא בְּשֵׁם יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁ"אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ" (פסוק א) עַל הַשֶּׁמֶשׁ אֲמָרוֹ, שֶׁהִיא הַבְּרִיאָה הַגְּדוֹלָה, מִכָּל מָקוֹם, לֹא בָא בִּשְׁמוֹ הַמְּפֹרָשׁ וְהַמְּיֻחָד לוֹ כְּמוֹ שֶׁבָּא הַיָּרֵחַ מְפֹרָשׁ בִּשְׁמוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ. וְלָזֶה לִבִּי אוֹמֵר לִי, שֶׁהֶמְשֵׁךְ זֶה הַמִּזְמוֹר הוּא עַל הָעִנְיָן שֶׁל מִעוּט הַיָּרֵחַ, וּכְפִי מַה שֶּׁבָּא עִנְיָנוֹ מְבֹאָר מֵהַמִּדְרָשׁ שֶׁבֵּאַרְנוּהוּ, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא:

(תהלים ח) לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו: צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי: צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים: יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:

רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (מדרש תהלים [שוחר טוב] פ"ח ח) שֶׁ"עַל הַגִּתִּית" הַכַּוָּנָה עַל מַה שֶּׁגַּם הִתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה (סג ב-ד) "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת, פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וגו׳ כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה", שֶׁהִיא עַל הֶעָתִיד כְּכָל הַנְּבוּאוֹת הָהֵמָּה שֶׁמִּן "נַחֲמוּ נַחֲמוּ וגו׳" (ישעיה מ א). וּכְפִי פְּשָׁטֵי הַכְּתוּבִים, אֵין נִרְאֶה עִנְיַן הַמִּזְמוֹר שֶׁיּוֹרֶה עַל הֶעָתִיד, אִם לֹא "לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם" וּכְמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ. אַךְ נִרְאֶה לְהַמְשִׁיךְ פֵּרוּשׁ הַכְּתוּבִים, גַּם כֵּן יוֹרוּ עַל הֶעָתִיד. וְאָז דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין צְרִיכִין לֹא חִזּוּק וְלֹא רְאָיָה, [מִכָּל מָקוֹם] דְּרוּשָׁם יוֹתֵר יִהְיֶה מְבֹאָר וְנִגְלֶה:

ה' אֲדוֹנֵינוּ. מְבֹאָר הַסָּפֵק שֶׁבְּזֶה הַפָּסוּק, כִּי מַה נִּמְשָׁךְ שֶׁיִּהְיֶה אַדִּיר בָּאָרֶץ מִמַּה שֶׁנּוֹתֵן הוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם? וּכְבָר נִתְעוֹרְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא (פח:), וּדְרָשׁוּהוּ עַל הַמַּלְאָכִים בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה. וַאֲנִי, כְּפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל הַמִּקְרָא, נִרְאֶה לִי שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר: מָה אַדִּיר וְחָזָק יִהְיֶה שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, כְּשֶׁתִּתֵּן הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם עִם צְבָאֵיהֶם. וּבַמֶּה נִרְאֶה הוֹדוֹ עַל הַשָּׁמַיִם? כְּשֶׁמְּשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכָה מִמַּה שֶּׁנִּגְזַר עַל פִּיהָ, וַדַּאי דְּזוֹ הוּא הַהוֹד. וְגַם הוֹד מָצִינוּ שֶׁהוּא לְשׁוֹן כֹּחַ, וְהוּא בְּאִיּוֹב (לט כ) "הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה", וּפֵרֵשׁ הָרַלְבַּ״ג, עֹצֶם נְטִישָׁתוֹ . וּמֵעִנְיַן הַכָּתוּב אַתָּה לוֹמֵד, שֶׁכֵּן פֵּרוּשׁוֹ בְּהָרַלְבַּ״ג.

מִפִּי. כְּבָר הִרְגִּישׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ל:) לְפָרֵשׁ עִנְיַן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שֶׁהָיָה זֶה בְּשִׁירַת הַיָּם. וּלְפִי דַרְכִּי, הִנֵּה הַיּוֹנְקִים אֵינָם יוֹנֵק שְׁדֵי אִמּוֹ, אֶלָּא מִלְּשׁוֹן הַאי יְנוּקָא. וַהֲרֵי רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ "עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים", בְּנֵי אָדָם גְּדֵלִים בְּלִכְלוּךְ וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם, עוֹלְלֵי לְשׁוֹן ״עוֹלַלְתִּי בֶּעָפָר קַרְנִי״ (איוב טז טו), עַל שֵׁם הַלִּכְלוּךְ נִקְרְאוּ כָּל תִּינוֹקוֹת עוֹלְלִים. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁכֵּן יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ יוֹנְקִים, לְשׁוֹן הַאי יְנוּקָא, שֶׁזֶּה קָרוֹב יוֹתֵר לְמַשְׁמָעוֹ. אַךְ רַשִׁ״י לְפִי דַרְכּוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ לְעִנְיַן שְׁכִינָתוֹ בַּמִּקְדָּשׁ וְשֶׁהַכֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, הִלְכָּךְ הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כֵּן, שֶׁהֲרֵי בִּגְדוֹלִים בְּשָׁנִים מְדַבֵּר. וּלְפִי פֵּרוּשִׁי, עַל יוֹנְקִים, יְפֹרַשׁ עוֹלְלִים כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁהֵם קְצָת גְּדוֹלִים, שֶׁכֵּן פְּלִיגִי בְּמִדְרָשׁ (שׁוֹחֵר טוֹב שָׁם (אות ה)): חַד אָמַר עוֹלְלִים, אֵלּוּ שֶׁבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג טז) "כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר". וְחַד אָמַר אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד ד) "עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם".

וּלְפִי דַרְכִּי יִתָּכֵן מְאֹד, שֶׁכֵּן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מ. סנהדרין ע:) שֶׁהַפְּרִי שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן חִטָּה הָיָה. שֶׁאֵין דַּעַת בַּתִּינוֹק עַד שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם , וְיִהְיוּ הָעוֹלָלִים הַשּׁוֹאֲלִים לֶחֶם, שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם דַּעַת וִיכוֹלִים לְדַבֵּר, וְאָז חַיָּב הָאָב לִלְמוֹד בְּנוֹ "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה וגו׳" (דברים לג ד) וּפָסוּק רִאשׁוֹן מִפָּרָשַׁת שְׁמַע, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק לוּלָב הַגָּזוּל (סוכה מב.). וְאָמַר "מִפִּי עוֹלְלִים", הַשּׁוֹאֲלִים לֶחֶם וְנִכְנַס בָּהֶם דַּעַת וִיכוֹלִים לְדַבֵּר. וְכֵן הַיּוֹנְקִים, כְּעִנְיַן "הַאי יְנוּקָא". וְכֵן "אָמַר לֵיהּ לִינוּקָא פְּסֹק לִי פְּסוּקָךְ" (חגיגה טו). מִפִּיהֶם עֹז וְכֹחַ הַזֶּה, שֶׁכֵּן מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ מְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכָה, הוּא מִצַּד קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁבְּבִטּוּלָהּ אָמַר (דברים לא יז) "וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל", כְּלוֹמַר, שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִים תַּחַת מִקְרֵי הַשָּׁמַיִם.

וּלְפִיכָךְ אָמַר בִּלְשׁוֹן "עֹז", שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר גַּם לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים שם אות ד) כֵּן הוּא הַפֵּרוּשׁ, וּמִמַּה שֶּׁכָּתוּב (תהלים כט יא), "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן". וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֶּהוּ עַצְמוֹ הַטַּעַם שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרָא עֹז, שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת הַכֹּחַ הַזֶּה, שֶׁמְּשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכָה. כִּי בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ס יד, קח יד) "בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל". וְאָמְנָם אָמַר שֶׁהַיְסוֹד אֲשֶׁר עָלָיו נִבְנֶה זֶה הַבִּנְיָן, הוּא "מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים", שֶׁאָמַר אַבַּיֵּי (שבת קיט:) "אֵינוֹ דוֹמֶה הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא לְהֶבֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא".

וְאַחַר שֶׁהֻנַּח שֶׁיִּהְיֶה אַדִּיר שְׁמוֹ בָּאָרֶץ, לוֹמַר שֶׁהוּא חָזָק וְהוֹדוֹ וְכֹחוֹ עַל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ וּמְיֻסָּד "מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים", וְכָאָמוּר, יְבֹאַר אַחַר כָּךְ לָמָּה מְבַקֵּשׁ כָּזֹאת? וְאָמַר "לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ", וְנִמְשָׁךְ לִפְנֵי פָנָיו, וּכְלוֹמַר, שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל זֶה שֶׁיִּתֵּן הוֹדוֹ וְכֹחוֹ עַל הַשָּׁמַיִם לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ.

וּבַפָּסוּק הַסָּמוּךְ, תִּמְצָא עוֹד פֵּרוּשׁ אַחֵר בָּזֶה. כִּי בְּפֶרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת (ה.), דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. דְּאִלּוּ בְּמַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּתִיב (ישעי' מח יג) "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" וְאִלּוּ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כְּתִיב (שמות טו יז) "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ". הֵשִׁיב בַּבְלִי אֶחָד, וְרַב חִיָּא שְׁמוֹ, "וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ"? (תהלים צה ה), 'יָדוֹ' כְּתִיב. וְהָכְּתִיב 'יָצָרוּ'? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, יָצְרוּ אֶצְבְּעוֹתָיו, כְּדִכְתִיב "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ".

וְעַל פִּי הַיְסוֹד שֶׁיָּסַד בַּר קַפָּרָא, דְּמַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקִים גְּדוֹלִים מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם, אֲבָאֵר זֶה הַמִּקְרָא וְכָל הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ עַד סוֹף הַמִּזְמוֹר.

וְאֹמַר, שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר, כִּי הֲלֹא עַל פִּי הָעוֹלְלִים וְהַיּוֹנְקִים יִסַּדְתָּ הַיְסוֹד שֶׁעָלָיו יִהְיֶה נִבְנֶה הַבִּנְיָן הַזֶּה, שֶׁהוֹדוֹ וְכֹחוֹ יְכַסֶּה הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא יָהֵל אוֹרָם וְלֹא יִמְשְׁלוּ מֶמְשַׁלְתָּם וּמִשְׁטָרָם בָּאָרֶץ. וְאוּלָם זֶהוּ מִפְּנֵי שֶׁהֲרֵי "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ", וְהֵם אֵינָם אֶלָּא "מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ". וְתָפַסְתָּ מוּעָט תָּפַסְתָּ, הַיְנוּ אֶצְבְּעוֹת יָד אֶחָד. וְאִלּוּ מַעֲשֵׂי צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְהֵם מְיֻחָסִים לִשְׁתֵּי יָדַיִם, צַדִּיקִים מוֹשְׁלִים עַל מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם. וְהָא כֵּיצַד? אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהוֹדוֹ וְכֹחוֹ יִתְבָּרֵךְ עַל הַשָּׁמַיִם "מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים", וּמִמַּעֲשֵׂי צַדִּיקִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁ"אֵינוֹ דוֹמֶה הֶבֶל שֶׁל חֵטְא לְשֶׁאֵינוֹ שֶׁל חֵטְא", מִכָּל מָקוֹם מוֹעִיל גַּם הַהֶבֶל הַהוּא, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה, וְאִינָךְ עָדִיף.

וְאָמַר עוֹד "יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה". וּמִדְּשִׁנָּה וְאָמַר "אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה", וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶּׁאָמַר "מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ", נִרְאֶה מִזֶּה שֶׁהוֹצִיא הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים מִ"מַּעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ", אֲבָל אָמַר עֲלֵיהֶם לָשׁוֹן אַחֵר, וְהוּא "אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה". וְעִנְיַן הַכּוֹנֵן הוּא מַה שֶּׁעַל הָעֲשִׂיָּה, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה וְכוֹנְנָהּ אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לב ו) "הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" וְנֶאֱמַר (תהלים קיט עג) "יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי". וְכָךְ הָיָה עִנְיַן הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים. שֶׁהֲרֵי הַיָּרֵחַ לֹא נִשְׁאֲרָה בַּבְּרִיאָה הַהִיא אֲשֶׁר נַעֲשֵׂית מִתְּחִלָּה, שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה כַּשֶּׁמֶשׁ וְנִתְמַעֲטָה, הֲרֵי שֶׁכּוֹנְנָהּ אַחַר כָּךְ בְּעִנְיָן אַחֵר [מִמַּה שֶּׁהָיְתָה], וְכֵן הַכּוֹכָבִים שֶׁהִרְבָּה צְבָאֵֶיהָ לְפַיְּסָהּ, וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁכְּבָר נִבְרְאוּ הַכּוֹכָבִים, אֶלָּא שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּצְאוּ וְיִכָּנְסוּ עִמָּהּ, כִּדְאִיתָא (בב"ב) [בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה] (ו ד) . וְכָל שֶׁכֵּן, אִם נִבְרְאוּ עַכְשָׁו אַחַר הַמִּעוּט וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, שֶׁהָיוּ, אִם כֵּן, הֲכָנָה וְכוֹנְנוּת לַיָּרֵחַ. וְאָמַר, בִּהְיוֹתִי רוֹאֶה יָרֵחַ וְכוֹכָבִים בְּעִנְיָן זֶה הָאָמוּר, הִנְנִי גוֹזֵר אֹמֶר ״מָה אֱנוֹשׁ וגו׳״.

מָה. הַפֵּרוּשׁ הוּא כְּמוֹ "מָה אַדִּיר", לְהַפְלִיג לְשֶׁבַח, כָּכָה גַּם כָּאן ״מָה אֱנוֹשׁ״ לְהַפְלִיג לְשֶׁבַח. כִּי הֲלֹא כְּמוֹ שֶׁכּוֹנַנְתָּ הַכּוֹכָבִים לַלְּבָנָה שֶׁתִּתְפַּיֵּס עַל מִעוּטָהּ, הִנֵּה מַה מְּאֹד שֶׁבַח וּגְדֻלָּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ בַּפַּעַם הַהִיא, וְכֵן "בֶּן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ" בַּפַּעַם הַהִיא וְאָמַרְתָּ לְפַיְּסָהּ, "צַדִּיקִים יִקָּרְאוּ עַל שְׁמֵךְ" וּבִשְׁמָהּ קָרָאתָ יַעֲקֹב וְדָוִד.

וּכְלַפֵּי יַעֲקֹב אָמַר כָּאן "אֱנוֹשׁ", כִּי הוּא הָיָה הָאֱנוֹשׁ וְהַיָּרוּד שֶׁבָּאָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ, וְאָמַר (בראשית מז ט), "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי וגו' מְעַט וְרָעִים וְלֹא הִשִּׂיגוּ לִימֵי אֲבוֹתַי".

וּכְלַפֵּי דָוִד אָמַר "וּבֶן אָדָם", שֶׁשֵּׁם אָדָם הוּא הֶחָשׁוּב שֶׁבְּכָל שֵׁמוֹת שֶׁמְּכֻנֶּה בּוֹ הַחַי מְדַבֵּר, כִּדְאָמְרִינַן בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ (ח"ג מב ע"א) . וְדָוִד חָשׁוּב הָיָה, שֶׁהֲרֵי מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְנָתַן לוֹ הַמְּלוּכָה לְעוֹלָם. וְיִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ בְּכָאן "וּבֶן אָדָם" וְלֹא הִסְפִּיק כְּשֶׁיֹּאמַר 'וְאָדָם', שֶׁהֲרֵי בְּדָוִד קָמַיְרִי, וְהוּא בֶּן אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילק"ש בראשית רמז מא) שֶׁדָּוִד הָיָה לוֹ לִהְיוֹת נֵפֶל, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן לוֹ ע׳ שָׁנָה מִשְּׁנוֹתָיו. וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁזֶּה הַמִּזְמוֹר דָּוִד עַצְמוֹ אֲמָרוֹ, שֶׁגְּדוֹלָה מִזּוֹ נֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל, שֶׁאָמַר גַּם עַל עַצְמוֹ (שמו"א יב יא) "וַיִּשְׁלַח וגו׳ וְאֶת שְׁמוּאֵל", וְקָרָא לְעַצְמוֹ בַּשֵּׁם הַמֻּבְהָק. [וְכָל שֶׁכֵּן] שֶׁיְּפֹרַשׁ כָּאן שֶׁדָּוִד עַל עַצְמוֹ אָמַר, הוֹאִיל וְכִנָּה בְּשֵׁם אַחֵר:

וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים. מוּסָב עַל יַעֲקֹב, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר עָלָיו (בראשית לג כ) "וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יח.), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב אֵל, הֲרֵי שֶׁחִסְּרוֹ מְעַט מֵאֱלֹהִים, כִּי עִקַּר שֵׁם אֱלֹהִים נִגְזָר מֵאֵל. נִמְצָא שֶׁלֹּא חִסְּרוֹ [אֶלָּא] מְעַט, וְהוּא הַנּוֹסָף, שֶׁלְּעוֹלָם הַנּוֹסָף הוּא מְעַט נֶגֶד הָעִקָּר בַּשֵּׁמוֹת. וְכֵן [אַתָּה] מוֹצֵא [בְּכָל] הַתּוֹסָפוֹת, כְּמוֹ תּוֹסְפוֹת שַׁבָּת וְתוֹסְפוֹת שְׁבִיעִית. וְאָמַר "וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ", כְּלַפֵּי דָוִד שֶׁזָּכָה לִכְבוֹד הַמַּלְכוּת, "וַעֲטֶרֶת מַלְכָּם עַל רֹאשׁוֹ" (שְׁמוּאֵל ב׳ (יב ל)):

תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ. מוּסָב עַל כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם, וְכֵן לְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהֶם, כִּי הֵם מוֹשְׁלִים בְּכָל הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כב כח) "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ". וְיִהְיֶה ״מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ״ כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' מח יג) "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם".

וְאָמַר "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו". נוֹדָעִים דִּבְרֵי הָרַב הַמּוֹרֶה בְּשִׁתּוּף ׳רַגְלָיו׳, שֶׁהַפֵּרוּשׁ, סִבּוֹתָיו. וְאֵצֶל הַשֵּׁם, מְסֻבָּבָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפֶרֶק יג וּפֶרֶק כח מֵחֵלֶק א׳ . וְאִם כֵּן, כָּאן יִהְיֶה הַפֵּרוּשׁ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת סִבּוֹת הָאָדָם הַנִּזְכָּר וֶאֱנוֹשׁ הַנִּזְכָּר. כִּי הַכֹּל בְּסִבָּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ברכות ו: שבת ל:) זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל (קהלת יב יג) "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". וְאִם יִהְיֶה נִמְשָׁךְ "תַּמְשִׁילֵהוּ וגו'" הַכֹּל אֶל "וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ", שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַבֶּן אָדָם שֶׁהוּא דָוִד, יִצְדַּק יוֹתֵר. וּבַמִּדְרָשׁ, "תַּמְשִׁילֵהוּ וגו׳", זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁאָמַר (יהושע י יב) "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם". "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו", זֶה דָוִד, שֶׁנָּפְלוּ לְפָנָיו כָּל שׂוֹנְאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמו"ב כב מג) "וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר אָרֶץ". וְכֵן דּוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ הַכֹּל עַל בְּנֵי אָדָם צַדִּיקִים רְשׁוּמִים:

צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם. יִקְשֶׁה, "וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי" תּוּ לָמָּה לִּי? וְכֵן קָשֶׁה, מַאי "וְגַם"? וְלָכֵן [נִרְאֶה], דְּמִן "וְגַם" וּלְהַלָּן יְדַבֵּר בֶּעָתִיד, וְהֵם "בְּהֵמוֹת [בְּהַרְרֵי] אָלֶף" הַנִּזְכָּר בִּתְהִלִּים נ׳ (פסוק י). וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּפֶרֶק הַסְּפִינָה (ב"ב עד:) שֶׁמְּתֻקָּן לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאַף שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא הָרוֹעֶה אֶלֶף הָרִים בְּכָל יוֹם , מִכָּל מָקוֹם, קְרָא "בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי" קָאָמַר. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהַפְלָגָה מְפָרְשִׁים כָּךְ, שֶׁבְּהֵמוֹת כָּל אֶחָד רוֹעֶה בְּכָל יוֹם אֶלֶף הָרִים. וְכֵן נִרְאֶה, שֶׁ"זִּיז שָׂדַי" הַמֻּזְכָּר שָׁם (תהלים נ יא) אַחַר כָּךְ, "וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי", שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן "וְתַרְנְגוֹל בְּרָא דְּקַרְצוּלֵיהּ שָׁרְיָן בְּאַרְעָא וְרֵישֵׁיהּ מְטֵי עַד צֵית שְׁמַיָּא", כְּמוֹ כֵן בָּאֲגָדָה דְּפֶרֶק הַסְּפִינָה (שם עג:) , וְיִרְמֹז כָּאן "צִפּוֹר שָׁמַיִם" גַּם עַל זֶה. וְלָמָּה לֹא יֹאמַר שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לַסְּעוּדָה בְּשַׂר עוֹף, כְּמוֹ שֶׁבְּשַׂר דָּגִים הַיְנוּ לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ הֵן הֵנָּה "וּדְגֵי הַיָּם", וּכְמוֹ שֶׁאֲבָאֵר בְּסָמוּךְ, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא. וְהַשְׁתָּא אָתֵי שַׁפִּיר דְּאָמַר "וְגַם", דְּוַדַּאי דִּרְבוּתָא גְדוֹלָה הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לַסְּעוּדָה הַזֹּאת:

צִפּוֹר. כְּבָר הִזְכַּרְתִּי מִדֶּרֶךְ הַסְּבָרָא, שֶׁכְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בַּסְּעוּדָה בְּשַׂר בְּהֵמָה וּבְשַׂר דָּגִים, שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן בְּשַׂר עוֹף. כִּי לָמָּה יִגָּרַע זֶה הַמִּין? וַהֲרֵי הוּא הַמְּעֻלֶּה שֶׁבְּכָל הַמִּינִין הָאֵלּוּ. . . . . מִדְרַשׁ ר׳ תַּנְחוּם בְּסוֹף פָּרָשַׁת פִּנְחָס, יוֹם רִאשׁוֹן מַאֲכִילוֹ פְּטוּמוֹת כו׳, וּפוֹחֵת וְהוֹלֵךְ. וְאִיתָא נַמִּי בְּמִדְרַשׁ רַבּוֹת (פנחס פכ"א כה) בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, יוֹם רִאשׁוֹן מַאֲכִילוֹ עוֹפוֹת, בַּשֵּׁנִי מַאֲכִילוֹ בָּשָׂר, בַּשְּׁלִישִׁי דָּגִים כו׳ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ כו׳. וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י מַקְדִּים דָּגִים לְבָשָׂר, וּבֵין כָּךְ וְכָךְ הָעוֹפוֹת קוֹדְמִים בַּחֲשִׁיבוּת [לְכֻלָּן. וְלָמָּה] יִהְיֶה שֻׁלְחָן שֶׁל גָּבוֹהַּ מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָסֵר? .

וְאָמַר "עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים". יָדוּעַ, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה נִמְשָׁל לְיָם, שֶׁהָעוֹבֵר בּוֹ מְסֻכָּן. וְכֵן כָּל עוֹבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מְסֻכָּנִים, בְּאוּלַי יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי. וְלָזֶה אָמַר, לְמִי הוּא כָּל זֶה? לְ"עוֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים", בֵּינוֹנִי בִּמְקוֹם עָבָר. יִרְצֶה, לְמִי שֶׁכְּבָר עָבַר אָרְחוֹת יַמִּים, וְלֹא יָחוּשׁ לְשׁוּם סַכָּנָה, כִּי יָדַע בְּנַפְשׁוֹ דְּצַדִּיק הוּא. וְכֵן עוֹבֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יָחוּשׁ שֶׁיִּמְעֲדוּ רַגְלָיו מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, חַס וְשָׁלוֹם:

ה' אֲדוֹנֵינוּ וגו׳. וְאִלּוּ "אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" לֹא אָמַר. וְגַם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה (שבת פט.), וּפֵרְשׁוּ לְפִי דַרְכָּם, עַל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהוֹדוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁתִּנָּתֵן בָּאָרֶץ. וּלְפִי דַרְכֵּנוּ עַכְשָׁו, שֶׁמְּדַבֵּר בֶּעָתִיד, שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע, כִּי יִשְׁחָטֵהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (סוכה נב.), יִמָּלֵא פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, וְנֹאמַר "ה׳ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ", וְאַף שֶׁלֹּא תִתֵּן הוֹדְךָ וְכֹחֲךָ עַל הַשָּׁמָיִם, כִּי כֵן יִבְרָא ה׳ שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה, כִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָה (ס״ה וס״ו). וְיִהְיֶה אָז בָּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִירֹא מִפְּנֵי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהוֹאִיל וְכֻלָּם צַדִּיקִים, לָמָּה יִהְיֶה אָז צַדִּיק וְרַע לוֹ?! וּמַה גַּם לְדִבְרֵי הַזֹּהַר, פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (הקדמה ד: ה.), שֶׁאָמַר שֶׁמֵּחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מֵהֶם נִבְרְאוּ הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, אִם כֵּן, פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין הִתְנַגְּדוּת מִצְּבָא הַשָּׁמַיִם, כִּי הֲלֹא הֵם עַצְמָם בְּרוּאֵי הַתּוֹרָה, וּלְפֵרוּשׁוֹ, אֵין כָּאן מָקוֹם לְשֶׁיֹּאמַר "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם":