הַכ״ה) וְהַכ״ו) וְהַכ׳׳ז). שְׁתֵּי קֻשְׁיוֹת הִקְשָׁה בְּגוּר אַרְיֵה, וְהִנְנִי יוֹסִיף שְׁלִישִׁית. וְזֶה לְשׁוֹן הַגּוּר אַרְיֵה: לָמָּה רָמוּז הַכָּבוֹד בְּחַטָּאת, וְלֹא בִּשְׁאָר קָרְבָּנוֹת מוּסָפִין. וְעוֹד, לָמָּה לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ בְּשׁוּם דָּבָר, רַק בְּקָרְבָּן. וְכַמָּה דְבָרִים נָתַן לָהּ, וְלֹא נָחָה דַּעְתָּהּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
דרוש חדושי הלבנה · פרק ד׳, מ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש חדושי הלבנה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.