הַכ״ב). חַזְיָהּ דְּלָא קָמִיַּתְבָא דַעְתָּהּ. בַּמֶּה רָאָה? דְּאַדְּרַבָּה; מִדְּשָׁתְקָה, שְׁמַע מִנָּהּ דְּמִיַּתְבָא דַעְתָּהּ. וְאִם תֹּאמַר "בּוֹחֵן לִבּוֹת ה׳ יִתְבָּרֵךְ" , אִם כֵּן, כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל הַלְּבָנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הָיָה לוֹ לְבַעַל הַמַּאֲמָר לִתְלוֹת בְּדִבּוּר לְבָנָה, כִּי אִם דְּכָךְ דַּעְתָּהּ וְכָךְ דַּעְתָּהּ:
דרוש חדושי הלבנה · פרק ד׳, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש חדושי הלבנה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.