וְעִם הֱיוֹת כִּי בַּעַל הָעֲקֵדָה דָּחָה דְבָרָיו מִפֵּרוּשׁ מַאֲמָר הַנִּזְכָּר, וּכְמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב (שער ה פ"ג) בְּהַגִּיעִי שָׁם בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ, מִכָּל מָקוֹם נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁסְּבָרָתֵנוּ זֹאת לוֹמַר שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַקְּטַנִּים כו׳ סְבָרָא הוּא . שֶׁהֲרֵי הֶחָכָם הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כֹּה סוֹבֵר בְּעִנְיַן הַקִּטְרוּג שֶׁמִּתְנַשֵּׂאת לוֹמַר אֲנִי אֶמְלוֹךְ.
דרוש חדושי הלבנה · פרק א׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש חדושי הלבנה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.