על זה השיב הקב"ה "אחוז בכסא כבודי" (שבת פח:), שהוא המקום שאינו שייך אליהם, כי אם אל נשמת האדם החצובה מתחת כסא הכבוד, כדאיתא במסכת חגיגה* (יב:), "ערבות" שבו נשמות ורוחות העתידין להבראות וכו', וכסא הכבוד ומלך אל רם ונשא שוכן עליהם. הרי כי הנשמות הם בערבות, תחת כסא הכבוד. גם כתיב על נפש הצדיק (ש"א כה, כט) "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך", כדאיתא פרק השואל* (שבת קנב:) נשמותיהם של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד, שנאמר "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך וגו'". ובודאי מפני שבאו ונבראו הנשמות מתחת כסא הכבוד, שמה הם שבים ללכת. וזהו שאמר "אחוז בכסא כבודי", כי זהו המקום המיוחד וראוי לו לצדיק בין העליונים לבלי יהא נחשב עוד כאילו הוא בא בגבולם, כי זהו מקומו של משה.
דרוש על התורה · פרק ד׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.