יהי רצון מלפני אדון כל שיהיו דברינו אלה לרצון, ועד כאן הגיעו, כי הציקני רוחי בקרבי באשר אין הנחה והשקט בלבי, אמרתי לקרר רוחי בזה. גם באולי ימצא אחד מעיר ושנים ממשפחה (ירמיה ג, יד) אשר ישיתו לבם לדברים האלה, ואמצא מרגוע לנפשי, כי אז נאמר (ירמיה טו, יט) "ואם תוציא יקר מזולל וגו'". ואין לי נחמה יותר מאשר אחשוב כי דבר זה סימן לקץ גלותינו, כי ידוע שכל העדר הקודם בנושא מביא ההויה, וכמו שבארנו דבר זה במקומו, ולפיכך כאשר העדר התורה נמצא בעולם, מוכנת הוייתה לבוא.
דרוש על התורה · פרק כ״ט, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.