דרוש על התורה · פרק כ״ח, ב׳

ובפרק חלק* (סנהדרין קא.), כל הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית המשתה בלא זמנו, מביא רעה לעולם, מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת* לפניו, רבונו של עולם, עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים וכו'. ואם על זה חוגרת שק, מה תעשה על שעושין אותה פלסתר חס ושלום, כאילו אין לנו תורה. באין ספק שחוגרת שק על מתניה, ואפר מקלה על ראשה, הלוך וזעוק קינה ויליל. וכי אין לנו תורת אמת שילכו אחר ההבל ויהבלו. והרי זמנו של אדם לקיצורו לא יספיק אף ללמוד איזה סדרים מהתלמוד, ואיך יבלו ימיהם בהבליהם אלו.