והנה כמו שהיא הצורה לאותו דור, שהיו תר"ג אלף, כך היא צורת הבאים אחריהם, כי צורה* מינית לא תתבטל. ולכך אמר הכתוב (דברים לא, כא) "כי לא תשכח מפי זרעו". רק שמכוון (עמוס ח, יב) "ישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו", הוא לדעת רבי שמעון בן יוחאי שלא תמצא הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד (שבת קלח:). כפי מה שישראל בעצם, "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג, ח) על ידי גזירת השם יתברך שלא יהיו במקום אחד, כך צורתם, שהיא התורה, לא תמצא במקום אחד, רק מפוזר ומפורד. והוא סגולתה העצמית ממש, שאין יכולין לעמוד על דבר מהתורה במה שצריך אליו ממקומו, רק שצריכין ללמדנו ממקום אחר מן הדומה, ובזאת הבחינה גם התורה היא מפוזר ומפורד. אבל שתהיה חס ושלום משתכחת ומסתלקת* מישראל לגמרי, זה אינו. ומכל מקום מצד ישראל היתה כבר מסתלקת, רק שמצד השם יתברך, אשר הוא משפיע לישראל צורתם תמיד, כמו שישפיע כל שאר הצורות, לא תסולק ולא תשתכח, לכן כתיב (דברים ה, יט) "קול גדול ולא יסף".
דרוש על התורה · פרק כ״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.