אבל לבן של אחרונים כבר נתמעט בהמשך הזמן, עד בכדי פתחו של היכל, שהיה רחב עשר אמות (מדות פ"ד מ"א), כשיעור הראוי לכל פתח, ולא יותר. ככה לבן התמעט ועמד על שיעור הראוי לשכל, בלי שום יתרון. ועדיין שִׂכלם היה פתוח לתורה כפי הראוי לאדם מצד שכלו, ומצד שהוא בעל שכל, בלי פחת ויתר כלל.
דרוש על התורה · פרק כ״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.