והוא מה שכתוב בפרשה זאת כאשר באו לקבל התורה (שמות יט, א) "בחדש השלישי וגו' באו מדבר סיני", נוסף על מה שנאמר אחרי כן (שם פסוק ב) "ויסעו מרפידים ויחנו במדבר", אשר כבר היתה השאלה למה ועל מה היה צריך לכפול ולכתוב "ויחנו במדבר" אחרי אשר כבר נאמר לפני זה "באו מדבר סיני". אבל הכתוב בא לומר תחלה כי ראויים היו ישראל לקבל התורה במדבר דוקא. כי האדם שנקרא על שם אדמה, כאשר אין לו תורה נחשב כמדבר, שאין בו עשב וצמח האדמה, ושדה בור נחשב הוא יותר מכל הבעלי חיים, כאמור. שהבעלי חיים נקראים "בהמה" על שם שיש "בה מה", דהיינו מה שנבראת הבהמה עליו נמצא עמה בבריאותה. ואילו האדם נקרא "אדם" מפני שהוא כמו אדמה, שהיא בכח בלבד. ולכן כל זמן שלא קבל התורה הרי הוא כמו מדבר, שהוא מקום בור בלא פרי, כי חסר התורה והמצוה יקרא "בור". ובשביל חסרון האדם שהוא כמו מדבר, ניתנה לו התורה להשלימו, ואז האדמה הזאת מוציאה אילנות וצמחים שלה.
דרוש על התורה · פרק ב׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.