דרשת שבת הגדול · פרק כ״ח, ה׳

ועתה אין שמים לב על המשנה. ואני אומר כי דבר זה שהשטן יורד* ומתעה. וזה כאשר ארך* גלותנו עד מאד, ולפי הראוי קרוב יום התשועה והגאולה, ויש זכות והכרעה לגאולה, מתעה בני אדם לסלק מאתנו הדבר שהוא סיבה לקבץ הגליות, להעמיד הגלות בעינינו*, כי דבר זה לא היה מעולם לבטל דבר שהוא יסוד אל התורה. ובמדרש (ויק"ר כא, ה) על פסוק (משלי כד, ו) "ובתחבולות תעשה מלחמה", רבי אליעזר בשם רבי יהושע בן לוי [אמר], עמוד ברזל הוא המשנה. ועתה בעונותינו הכל נבנה על יסוד נופל, כאשר עינינו רואות. וגם בארצות אשר מלמדים ספר הרמב"ם ז"ל במקום המשנה. ואני אומר כי יש ללכת בעקבות אבותינו, וללמדו על הסדר מקרא משנה תלמוד אשר ערכו אבותינו לנו. והכל הוא בשביל שרוצים שילבשו הנערים עטרת גאות קודם שיהיו בני עשר. ודבר זה הוא המכשול העצום והקלקול הגדול עם שאר מכשולים. וכבר הארכנו וספרנו דבר זה במקום אחר, והכל הוא כי הרועים לא ירעו ולא ינהלו הצאן כפי אשר ראוי, ועל זה אמרו (ב"ק נב.), כד רגיז רעיא על ענא, עביד לנגדא סמותא*.