עקידת יצחק · פרק צ״ה, ט׳

והנה הרמב"ן ז"ל כתב זה לשונו ולפי דעתי עוד שגם זה מרמיזותי על העתידות שכך היה שכששאלו להם את שאול אמרו לשמואל שימה לנו מלך לשפטינו ככל הגוים וכ"כ שם והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו כי מה טעם שתאמר התורה במצוה ככל הגוים אשר סביבותינו ואין ישראל ראויין ללמוד מהם ולא לקנא בעושי עולה אבל זה רמז לענין שיהיה ולכך באה הפרשה בלשון הבינוני כאשר פירשתי כבר ע"כ. ולא ידעתי מה מצא הרב בזה עול ורשע באומות כי ירחיק אותם מקבל תועלתו ככל הגוים כי לא נופלים הם מהם להתחכם באופני חיותם כל מה שהשכל האנושי יספיק התחכמותו והלא לגנאי נאמר עליהם בסוף ספר שופטים פעמים שלש בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה והנביא היה מוכיחם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם (יחזקאל ה׳:ז׳) ואמרו חז"ל במהוגנים שבהם (סנהדרין ל"ט:) וזה ודאי מהיותר מהוגנים הוא כנזכר. אמנם כפי מה שכתבנו הכל הוא מבואר כפשוטו ועם כל זה לא סר שמואל הנביא מהודיע להם מה שיש להם מהסכנה בשאלה זו כדי לזרזם ולהזהירם שישמרו ממנה. ולזה אמר ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יי' את כל צדקות יי' אשר עשה אתכם וגו'. כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל ה' וישלח ה' את משה וגו' וישכחו את ה' וגו'. ויזעקו אל ה' וגו' וישלח ה' וגו' ותראו כי נחש וגו' ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן ה' וגו' אם תראו את ה' ועבדתם אותו ושמעתם בקולו ולא תמרו את פי ה' וגו' ואם לא תשמעו וגו' (שמואל א י״ב:י״ד) הזכיר להם כל הקורות אותם מהטובות בעת שהיו דבקים אליו ית' גם מהרעות כאשר סרו מעליו לא אחת ולא שתים וכי זאת היתה הסבה לשאול להם מלך בראותם מלחמת נחש כי חשבו שהשנויים והתמורות המגיעות להם בימי השופטים לא היו אלא לפי שלא היה להם מלך אמר לא תחשבו כך אם תיראו את יי' ועבדתם אותו ושמעתם בקולו ולא תמרו את פי יי' והייתם גם אתם במה שימשך מיושר מעשיכם גם המלך אשר מלך עליכם מצד תקון הסדר המלכיי שניכם מסכימים למלאת אחרי יי' אלהיכם להשלים ולחזק השגחתו עליכם לטובה כמו שהיתה ממנו הכוונה בעצה זו ומכם אם באמת ובתמים בקשתם מלך ואם לא תשמעו בקול יי' ומריתם את פי ה' והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם בשוה כי לא תועילו ולא תצליחו יותר מהם בהיות לכם מלך. והנה אחר שהודיעם הדבר בדברים הראה להם למראות העין דוגמת שאלתם ואמר גם עתה התיצבו וראו הדבר הגדול הזה אשר יי' עושה לעיניכם הלא קציר חטים היום אקרא וגו' (שם) וזה שהמטר ביום קציר אינו סימן ברכה כי לא יועיל אבל יזיק. והנה המבקש מטר ביום קציר עם היות שיש בו קצת נחת רוח לקרר החום אל היגעים כמו שאמר כצנת שלג ביום קציר וגו' ונפש אדניו ישוב וגו' (משלי כ״ה:י״ג) מ"מ הוא מזיק לעקר מלאכת הקציר שהוא מפסיד התבואה ומבטל העסק מהנה. והנה כמו שהקריאה אל יי' היום שיתן קולות ומטר לא יהיה בו רק טוב מעט ונזק הרבה. כן תדעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם לשאל לכם מלך מהתועלת המגיעה לכם לפי הכוונה כמו שפירשנו. והנה ממראה עיניהם אשר ראו נאמר ויירא כל העם את ה' ואל שמואל ואמרו התפלל בעד עבדיך אל יי' אלהינו ואל נמות כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך (שמואל א י״ב:י״ט) וזה שהודו כי לא הועילו להם בשאלה זו להנצל מידי חטאם בסורם מיי' אבל שהוסיפו על חטאם רעה אם יסכימו המלך והעם אל הרע ויבא ההפסד בהם למשנה. ויאמר שמואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יי' ועבדתם את ה' בכל לבבכם (שם) ירצה אתם עשיתם רעה לבחור בהנהגת המלכיית לפי שעלה בלבבכם לפרוק עול מורא שמים מעליכם אך העצה הנכונה בו שלא תסורו בבטחונו מאחרי יי' ועבדתם את ה' בכל לבבכם ושלא יחלק לבבכם כלל אלא כאלו לא היה לכם מלך כי בהיות על זה האופן אין רע. וחזר וביאר לא תסורו כי אחרי התוהו וגו' (שם) כלומר זה יועיל לכם כשלא תסורו מאחרי יי' אמנם אם תסורו מאחריו ללכת אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר תליתם השאלה כשאמרתם ושפטנו ככל הגוים הנה לא יועילו ולא יצילו כי תוהו המה ושוא תשועתם ואם לא תסורו אחרי אלהים אחרים אף על פי שתתעצלו בעבודתו ובשמירת מצותיו באופנים אחרים לא מפני זה יסיר אתכם מעל פניו כי לא יטוש יי' את עמו בעבור שמו הגדול וגו' גם אנכי חלילה לי מחטוא ליי' להתפלל בעדכם והורתי אתכם בדרך הטובה והישרה אך יראו את ה' ועבדתם אותו באמת בכל לבבכם כי ראו את אשר הגדיל עמכם ואם הרע תריעו גם אתם גם מלככם תספו (שם) הנה הפליא לשום לפניהם עצה עמוקה ונכונה מאד והיא להודיעם את אשר הגדיל יי' לעשות עמם ביופי כחם ועוצם יכלתם במה שהוא מצוה להעמיד להם מלך. והנה הוא מבואר כי בהיותכם על זה האופן ואם תלכו בדרך ישרה הרי הוספתם לכם חיל וכח כי השפע האלהי על טוב העצה וההנהגה תצלח כפלים אבל אם הרע תרעו יהיה ג"כ הרע המגיע לכם כפלים. כי כל עוד שיהיו ההתחלות יותר חזקות אל הפעולות הנה כשישחתו יהיה היזקם יותר כמו שכתב החוקר על כיוצא בזה שהוא כמו תנועת הגוף החזק בלא ראות כי יהיה כשלון יותר חזק וזכרנוהו אצל מחלקתו של קרח שער ע"ח. והרי פרשה זו מפורשת כהוגן ונתבארה מענינם מה שהיינו בו מצורך השבת החלקיים אל הכלל בעניני ההנהגה בין בהנהגת המדינות החלקיות ע"י שופטיהם בין בהנהגת המדינות כלן יחד ע"י המלך כמו שחזר ענין הנהגת הכחות החלקיות כלן אשר בגוף אל הכח הכולל והמקשר כי בשלומו וטוב ענינו יהיה שלום לכלם יחד כמו שכתבנו בחינת זה יפה אצל ברכת כהנים שער ע"ד. והוא מה שכוונהו חז"ל במאמר שזכרנו ראשונה כשאמרו מנין שממנין שופטים לכל ישראל שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כי הצורך בכל עיר להיות עליה שופט אחד שיחזיר עניני אישי המדינה אל הכללות רצוני שיוציאם מכלל איש הישר בעיניו יעשה ויביאם אל השקפת טוב כללותה וכן הענין בשוטרים כי משניהם תסתיים ההנהגה כי השופט הוא היודע והיועץ אמנם השוטר הוא המוציא הדברים אל הפועל ושני הענינים יחד נקראים רוח עצה וגבורה להשלים מעשה אחד והוא מבואר. אמנם רבי יהודה דבר בענין יותר כולל שהוא חזרת המדינות כלן אל ענין אחד כולל ראשיי על כלן והוא ההנהגה המלכיית אשר היא יותר מעולה ויותר כוללת ואמר מנין שממנין אחד על גבי כלן תלמוד לומר תתן לך והוא ממש מה שאמרה תורה אחרי כן ואמרת אשימה עלי מלך וגו' כמו שנתבאר. והנה לפי שמצד הכללות הנמצא באלו ההנהגות נקראו השופטים אלהים ושותפים להקב"ה בכל מקום כי ענינם להשיב החלקיים אל הכללות כמו שהוא יתעלה כולל כל הענינים הנפרדים ומשיבן להכלל אחד שלם באחדותו הנפלאה כמו שביארנו בפרשת שמע שער צ'. הנה הוא מבואר כי בהיות המנהיג יותר כולל יהיה הדמיון אל הנהגה העליונה יותר חזק למה אמר ושוטרים הלוים לפניכם ויהי יי' עם הטוב (ד"ה ב' י"ט) יאמר כי השוטרים אשר ללוים הם לפניהם לתקן ענינם על האופן הנזכר בכל עיר ועיר אמנם ההנהגה המיוחדת לאיש אחד טוב וישר שיהיה שר ונגיד על כלן היא היותר טובה ואשר בעבורה המנהיג הוא יותר משותף עמו ית'. והנה עם זה נבא לכלל כוונת מצות עגלה ערופה אשד סדרה אותה התורה בסוף פרשה זו אשר יראה ממנה באר היטב שדין החמס הנעשה יבוקש על זה הסדר ראשונה מהאיש החומס ואם לא נמצא יבוקש משופט המדינה ולבא אל זאת החקירה יצטרכו אל המשפט הכולל ולא עוד אלא כי עד האלהים יבא דבריהם כמו שיתבאר שם ולפי זה ראיתי לכוללה בזה החלק אחר ביאור פרשת שופטים ופרשת המלך כי הוא הנכון והנאות לפי הכוונה. וטרם כל אעורר הספקות הנופלות באלו הענינים: